<h1>המנהיג הלכ' הגט</h1>
<h2>דף עט.</h2>
ואע"ג דבמגילה אם כתבה על הדפתרא לא יצא [מגילה י"ז ע"א] עד שתהא כתיבה אישורית על הדיו ובספר משום דנקר' ספר, ואלו בגט אמרינן פרק המוציא יין בשבת [ע"ט ע"א] המוציא דפתרא חייב וכמ' שיעור כדי לכתוב עליו את הגט, ותנן בגיטין [י"ט ע"א] בכל כותבין את הגט בדיו ובסם ובקומוס ובכל דבר המתקיים, במי טריא ואפצא, שאני התם דכתי' ונתן בידה מ"מ אינמי משום עגונה אקילו בה רבנן אחרי שאין הגט צריך לה אלא לפי שעה, אבל המגילה למען תעמוד ימים רבים כספר תורה צריך להכתב בקלף ומ"מ מנהג לכותבו בקלף כס"ת. אב"ן. אבל עיבוד אין אדם שמצריכו, ושיכתוב התיבות שלימות שלא יכתוב אלפי"ן וישראל כדין ס"ת ולא ידחוק את האותיות כדאמ' בפ' [גט פשוט] [ב"ב קס"ז ע"א] מ"ט דחיק ליה עלמא להאי וי"ו דנראה זיוף, ולא להגיה ולמחוק (ולברור) [ולגרוד] שלא יצטרך לקיימן ולהוסיף על י"ב שיטין.
<h2>דף קה.</h2>
מצאתי בירוש' דגיטין כתי' הכא וכתב לה ספר כריתות וכתי' התם וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר, מה להלן צריך לזיין בשבעה אותיות ש'ע'ט' נ'ז' ג' ץ' אף בגט צריך לזיין. מכאן יש לי ראיה לרבנו יעקב מ"כ שצריך בכל אותיות ש'ע'ט' נ'ז' ג'ץ' שבתורה זיונין תלתא תלתא תגין ודלא כרבנו אלפאסי בשם שימושא רבא שפי' ש'ע'ט' נ'ז' ג'ץ' דמזוזה ויתבאר בהלכו' תפילין בע"ה, ואם לא יזיין את כלם פסול דלא גרע מקוצו של יוד דפסול פ' הקומץ רבא [כ"ט ע"א] וראיה לדבר בפ' הבונה בשבת, הא דבעי זיוני כו' שלא יתחייב בשבת אם אינה מזויינת האות כהלכת'. ואין מגלין את הדבר אלא לצנועין. וכן מצאתי בתשובת הגאונים, לזיין בכל אותיות שעטנ"ז ג"ץ שבתורה אך לא לעכב, ולפי' הירושלמ' אם לא זיינם בגט פסול, ולדברי הגאוני' לא פסל, ועל כן יש להחמיר, ובהקפת גוויל כס"ת תפילין ומזוזות דמצריך להו הקפת גויל בפ' הקומץ רבה [כ"ט ע"א] וכן למגילה דספר נקרא ובכתיבה דקה שורש הגסה, ולא ככתיבת הפירושי' שאין לה גוף האותיות ואינה מזויינת כהלכתה, ואינה ראויה להכתב בס"ת תפילין ומזוזות ומגילה, ולא יתחייב עליה בשבת.
